הכל התחיל בתרגיל על כאב.
צילמתי נשים מספרות על הכאב שלהן בחיים. המצלמה תיעדה. הכאב נשאר באוויר ובין המילים.
ראיתי את הכוח של המצלמה לאפשר חשיפה, לגלות ולשמור סודות ומורכבויות.
מאז ועד היום המצלמה היא כלי עבורי ועבור אלו שאני מצלמת. מרחב שמזמין לחשיפה, ומגלה סודות פנימיים. שיכול לקחת, לנצור, לשמר, להכיל, להזמין.
במצלמה יש המון מקום הכלה ואין לה פחד.
מה שיש לך לתת היא תיקח.
הצילום לא מתפשר. הוא מראה את הדברים כמו שהם.
וכשעושים את זה בעדינות וברוך הוא יכול לחשוף את היופי גם במקומות שאנחנו לא רואות יופי.
הצילום מרפא כשאני ואת לוקחות את ההזמנה- להיחשף ולהתבונן.
כשאת מתמסרת לתהליך ובוחרת לא רק להיחשף אלא גם להתבונן ולשהות עם עצמך החשופה.
במפגש שני או שלישי תגלי שיורדות שכבות. המצלמה הופכת לידידותית והעושר הפנימי מתרחב.
זו הזמנה לעשות שלום עם עצמך במקומות שהוסתרו וטושטשו. לאוורר את עצמך.
כמו שהמצלמה מפנה מקום ומזמינה ככה גם אני.
כדי שתהיה אפשרות לריפוי את צריכה להרגיש בטוחה להביא את הפגיעות שלך.
להביא את הפגיעות מול המצלמה זה דבר גדול שיכול לקחת זמן. כדי שתוכלי לעשות זו אני מתפנה ומייצרת מרחב לחשיפה רגשית. אני מחזיקה איתך ועבורך את האפשרות והרצון להיחשף. אני שומרת על הגבולות והבטחון שלך, מאמינה בך ומזמינה אותך ללכת קצת מעבר לגבולות שלך בקצב שלך, ובהרבה הקשבה. כדי שתוכלי להתרחב.
עברתי הרבה הכשרות כמטפלת ומאמנת כדי לאפשר מרחב מרפא ובטוח עבור מי שמגיעה אלי.
כשאת מביאה את הפגיעות שלך במקום בטוח מול המצלמה קורים שני דברים שנראים לעין, ועוד כמה שהם מעבר להבנה והידיעה.
אחד, בעצם האפשור להיחשף משהו בך מתרכך ונרפא. מעבר לתעוזה ולמורכבות משהו בתוכך לומד גם את החלק הנעים שבלהיחשף.
ושתיים, המצלמה מתעדת אותך ומאפשרת לך לראות את היופי שלך חשופה. כשאת חוזרת הביתה את יכולה בינך לבינך, איתי או עם מטפל\ת או עם חבר\ה להתבונן ולעבור את הדרך שלך מול התמונות שלך. להיתפח לראות בעצמך ואת עצמך, יותר ויותר וללמוד לאהוב את מה שאת רואה.
מה שאת הולכת איתו בחיים שלך- יש לו מקום.
דימוי גוף, הפרעות אכילה, אכילה רגשית, חוסר בטחון, עליות וירידות במשקל, שינויים בגוף עם הגיל, שינויים בגוף ובמצבי הרוח סביב הסייקל הנשי, סביב הריון ולידה, גיל המעבר. טארומות וכאבים, פערים בין רצון למימוש, ערך עצמי ירוד, אתגרים, מערכות יחסים מורכבות.
הכל גדוש ומשפיע ונוכח בתוך החיים שלך ובינך לבינך. הכל חלק מהסיפור חיים שלך. לכל אחת ואחד יש משהו בתוכה שמושתק ויכול לקבל את הבמה ברגע הזה.
להישמע, להיראות, לתפוס מקום, לצאת החוצה מהעולם הפנימי והמחשבות אל מרחב של ריפוי משותף והחזקה.
כשהדברים מקבלים מקום נראים ונגלים במקום להיות מוסתרים יכולה להתרחש תנועה חדשה. אפשר לראות ולגלות עליהם ועל עצמנו, צדדים ונקודות מבט שקודם לכן לא שמנו לב אליהם. וזה המון. נשימה חדשה נכנסת למערכת הפנימית שלך,התרווחות, רגשות חדשים מתגלים, ביטויים של הגוף, מחשבות חדשות, רעיונות חדשים.
למה דווקא צילום?
יש המון דרכים להתחבר ולהיפגש עם עצמך ואני מברכת את כולן.
מנסיוני המקצועי, הצטלמות, המצלמה , המרחב המרפא והתמונות, יכולות לתת משהו מיוחד ובעל ערך. הכלה. הזמנה.
התהליך מבקש ליצור טרנפורמציה ביחסים בינך לבינך. לגוף, לפנים, לאור, להתגלות והיחשפות ולכל מה שאת עוברת ועברת. דרך מפגש ישיר עם חלקים פנימיים. כאלו שאת גאה אוהבת יותר וכאלו שאת מתוסכלת ותאותגרת מהם. אלו ואלו מקבלים מרחב ובמה ואפשרות לתנועה.
רק את יודעת אם זה הזמן שלך לתהליך כזה, ואם כן- אני מבקשת ממך ומזמינה אותך לתת לעצמך את המרחב.